ארטרוסקופיה של מפרק ירך


תסמונת התפס במפרק הירך

 

בשנים האחרונות יש פתרון ניתוחי, זעיר פולשני, לבעיות במפרק הירך שבעבר התעלמנו מהן. ניתוח מפרק ירך בעזרת ארתרוסקופ מבוצע בהרדמה כללית או איזורית, בחתכים זעירים, המאפשרים ריפוי מהיר ואי נוחות מזערית לחולה. המצבים הרפואיים המתאימים לניתוח הינם פגיעות סחוסיות (קרע של הלברום או נזקים סחוסים מקדמיים במצבי שחיקת סחוס- אוסטיאוארתריטיס).
פגיעות של הלברום אופייניות לבני הגיל הצעיר. בעקבות תנועה סיבובית או מעידה, החולה חש בכאב חד באזור המפרק – לרוב בקדמת המפשעה. לעיתים יש תחושת נעילות של המפרק וקליקים. הפגיעה דומה לקרע של מניסקוס בברך. הפגיעה שכיחה בשחקני גולף, הוקי (חובבים ומקצוענים כאחד), ובכל העוסקים בפעילות ספורטיבית הכרוכה בשינויי כיוון. הכאב יכול להקרין לירך או לגב, או לברך. הבדיקה הפיזיקאלית לרוב מרמזת על האבחנה (כאב המופק בעת רוטציה וכיפוף של מפרק הירך – FADIR Test). בדיקות ההדמייה עוזרות באבחון הקרע. צילומי רנטגן (X RAYS) של האגן יכולים להדגים בליטה גרמית (זיז – CAM ) במעבר בין ראש הירך לבין הצואר, ו/או כיסוי יתר (PINCER) של האצטבולום (המכתש של מפרק הירך). בדיקת הMRI הנעשה עם הזרקת חומר ניגוד למפרק טרם ביצועו (MRA – Arthro MRI ) מדגים בצורה די מדוייקת קרע של הלברום ( קרע של הטבעת הסחוסית שעוטפת את שפת האצטבולום), בליטות עצם מסוג CAM, קרע של הליגמנטום טרז (Teres Ligament) וציסטות במפרק. הדגמת נזקי סחוס מפרקי פחות מדויקת, ובעצם מאובחנת בעיקר תוך כדי ניתוח הארתרוסקופיה. בארתרוסקופיה ניתן לשייף את הזיזים והסחוסים הבלתי יציבים ולהוציא או לתפור את הלברום הקרוע. הוכח ששימור של הלברום (ע"י תפירתו או שחזורו) מוביל לתוצאות טובות יותר מבחינת כאב וחזרה לפעילות גופנית מאתגרת. אחוזי ההצלחה תלויים בגיל החולה, פרק הזמן מתחילת הכאבים ובמיומנות הרופא המנתח ונעים סביב 80%.